יוסי היקר

הגעתי אליך במקרה. לא תכננתי ללמוד טייס ובטח שלא חשבתי בשום שלב שאני אקח את ההגאים של מטוס אמיתי בידיים שלי כשרק אני ועצמי בקוקפיט. אבל אתה זיהית שם כבר מהרגע הראשון משהו שלקח לי עוד לא מעט זמן לזהות בעצמי – את היכולת לקלוט כמויות אדירות של חומר מעשי ותאורטי ולהפוך לאט לאט להיות לטייס. והשיעורים הכי חשובים לא היו קשורים בהכרח לטייס. ללמוד מתי לעשות ומתי לומר "לא עכשיו, לא היום". לקבל החלטות נכונות. להתאזר בסבלנות. לקבל באהבה גם את הרגעים שבהם לא הכל עובד כמו שאני רוצה. ובתור אדם צעיר בן 50 פלוס, אלה שיעורים שמעטים ויחידים במינם יכולים להעביר לי. ופה נכנס האופי המיוחד שלך. ההתעקשות על בטיחות, על אוויראות, על דיוק. והדרך הייחודית שלך להעביר חלק נכבד מצורת החשיבה והפעולה שלך לחניכים שלך. זה לא סתם ש"חניכים של יוסי" הם שם דבר. עכשיו אני מבין קצת יותר טוב למה. כשנתקלתי במבחן הניווט בכל מיני סיטואציות "הזויות" שלא התכוננתי או יכולתי להתכונן אליהן, ה"יוסי" שבראש שלי השקיט אותי ווידא שאעשה מה שצריך באופן תכליתי ומיידי. עברתי את מבחן הניווט הפרטי כשהבוחן בטוח שאני בכלל טייס מסחרי. וזה לגמרי בזכות ההדרכה המעולה שלך?והאהבה המדבקת שלך לעולם הטיס. ומעבר לזה זכיתי בחבר שאפשר לצחוק איתו ולהתבאס איתו וללמוד ממנו ואפילו פה ושם ללמד אותו איזה דבר או שניים. וזו הזכות הכי גדולה.

אז המון תודה והמון אהבה ממני,

ניר טשר

אוקטובר 2024