יוסי כהן - הדרכת טיסה מעשית ותאוריה    052-3658700    
      





דיקלה שטרן






מזל טוב לדיקלה שטרן על קבלת רשיון טייס פרטי!  

 

מאז שהייתי ילדה קטנה אהבתי מטוסים. כשהייתי בת שש אני זוכרת את הטיסה הראשונה שלי במטוס- זה היה על מטוס ג'מבו, ונתנו לי להיכנס לתא הטייס. כל החוויה הייתה מדהימה.

אבי היה טס הרבה, ועוד לפני שידעתי לקרוא, ידעתי לנווט מצויין בכבישים אל שדה התעופה לקבל את פניו, בעזרת הסמל הקטן של מטוס  על השילוטים. אני זוכרת את הזנבות הגבוהים של המטוסים כשהתקרבנו לשדה התעופה, מתמרים מעל הגדרות. כל פעם שטסנו, אבי היה  מושיב אותי ליד הכנפיים ומסביר לי על המאזנות, המדפים והמנועים. 

היום, אני יכולה לבצע את המשימה הזו הרבה יותר טוב ממנו. אבי עדין יודע יותר טוב ממני אינפורמציה אין סופית לגבי סוגי מטוסים,  האבזור שלהם, סוגי המנועים וכו', וזה משהו שלעולם לא אוכל לקחת ממנו.

הטיסה השנייה שלי הייתה בשמי הארץ. בשדה תעופה קטן בהרצליה, חברו של אבי לקח אותו לטיסה על מטוס צסנה קטן, שהיום כבר  אינו בשימוש. נחתנו בחיפה וחזרנו להרצליה.

לאחר מכן, חיי היו רצופים בטיסות שונות, בעיקר בארה"ב שם התגוררנו מספר שנים. אבי היה טס בשבוע יותר מאשר ישנם ימים. 
אימי, אחותי ואני היינו מצטרפות אליו מדי פעם. הוא היה מבין בחברות התעופה, וסיפר על חוויות כמו מנוע שנעצר באוויר, וחוויות משונות  על מטוסים קטנים ביותר.

בהמשך דרכי התגייסתי, לחיל האוויר, ובמקרה התגלגלתי לבית הספר לטיסה בחצרים. שם לימדתי מקצועות עיוניים בתעופה.
 
במהלך לימודי באוניברסיטה, התחלתי לחשוב על טיסה בקורס. אני לא יכולה להצביע על רגע או מאורע שהציג לפני את האפשרות, אך 
ברגע שהרעיון עלה, לא הפסקתי להתעניין. היום, האינפורמציה כ"כ נגישה לכולם דרך האינטרנט, וכך הגעתי לאתרו שמלא במידע, נגיש ומסודר של יוסי.

הבנתי שאדם שישקיע כ"כ הרבה באתר, ויכתוב על כ"כ הרבה נושאים, וודאי הוא גם ישקיע בשיעורי טיסה. 

החלטתי לבדוק מספר בתי ספר, ולבסוף, "הלכתי" על מונאייר, ויוסי כמדריך. הכנתי את עצמי כלכלית, ו... קדימה.
אני זוכרת את השיעור הראשון, ממריאים ויוצאים לאיזורים (כמובן שלא ידעתי אז). יוסי שואל שאלות, אני באקסטזה. 

השיעורים המשיכו לרוץ, והופ, הגענו לסולו. אני לא יודעת באיזה רגע יוסי החליט שאני מוכנה לטיסת סולו, כי את ה"התבגרות" המיידית  הזו על שליטה במטוס, הרגע בו "אני אחראית" תופסים ברגע שהמדריך יוצא מהמטוס.

המשכנו במרוצת הקורס, יוסי גם כמדריך התיאוריה שלי, אזורים (איזור 9 ידוע כקלגוסיה (במקום קלנסואה) ונמצאת בצפונו), ניווטים (חוויה מדהימה בפני עצמה), אירועים אישיים (סיום האוניברסיטה, מעבר לדרום הארץ) וכו'.

יום המבחן הגיע, יוסי מרגיע ואומר שאין מה להילחץ. אני יודעת שאין סיכוי שהוא יגיש אותי אם הוא לא בטוח שאני אעבור, אבל זה לא מרגיע את הפרפרים בבטן, שהחליטו להביא את החברים שלהם ולהסתובב אצלי בבטן, דווקא כשהגיע הבוחן. עלינו למטוס. 

עשיתי את כל מה שיוסי לימד אותי, הבוחן התלהב, ומשם הכל היסטוריה (למרות שזה קרה רק לפני שבועיים).

אני חושבת שהבוחנים בסופו של דבר רוצים לראות שישנה שליטה על המטוס, שאנו יודעים מה אנו עושים, רמת הבטיחות ואולי אפילו  בסיס טוב. בסיס טוב הא חשוב בתעופה. להתנפל על הקורס, בלי לתת לדברים לחלחל, אינו למידה טובה, בעוד ש"מריחה" של הקורס  איננה נכונה גם כן, שכן הרמה יורדת. בסיס טוב פותח את האפשרות לרכישת מיומנויות נוספות. 

אני כבר מחכה לקחת בערך כל אדם שיסכים לעלות איתי לאוויר, ליהנות! חברת המשפחה היחידה שעדין לא טסה היא הכלבה, צ'יפסי,  ומכיוון שגם היא באה בימים, עליה "להשלים את הפער" מהר!

סולו ראשון לדיקלה שטרן - 6/7/2006

 

רטובה - אך מרוצה
אחרי המקלחת
........דלי מים שהגיע בהפתעה
מאושרת במשרד
.....עדין לא קולטת
.....לא מאמינה
טלפון שלישי לחבר
טלפון שני לאמא
טלפון ראשון לאבא